ידועים בציבור 

שכרתם דירה, העמסתם את הפקלאות, בחרתם וילון לסלון, ועברתם להתגורר יחדיו, ללא כל כוונה להינשא האחד לשני. חשבתם שאתם חסינים מתביעות משפטיות של בן זוגכם? טעות בידיכם.

בהתקיים נסיבות מסוימות, הדין הקיים מכיר בזוג המקיים חיי משפחה ומשק בית משותף כ"ידועים בציבור" דבר המקנה לכל אחד מבני הזוג זכויות מסוימות כפי שאפרט להלן:

אימתי ייחשב זוג כידועים בציבור?

לפני שאתם נלחצים, חשוב להדגיש כי לא כל זוג החי יחדיו וחולק בהוצאות הבית ייחשב כ"ידועים בציבור". על מנת שזוג ייחשב כידועים בציבור, יש צורך בקיום שני תנאים:

בני זוג המקיימים "חיי משפחה": בהתאם לפסיקה, חיי משפחה הינם חיים אינטימיים, בדומה למערכת יחסים של בעל ואישה, המבוססים על חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, מהם ניתן ללמוד שבני הזוג קשרו גורלם זה בזה, ואין המדובר ביחסים זמניים.
בני זוג המנהלים "משק בית משותף": בניהול משק בית משותף הכוונה לחלוקת הוצאות הבית ושכ"ד, חשבון משותף ,עריכת קניות וכו'. עם זאת, אין הכוונה לזוג המנהל משק בית משותף מתוך שיקולי נוחות וכדאיות כספית (לדוג' שותפים השוכרים דירה משותפת), אלא ניהול משק הבית המשותף צריך לנבוע מהעובדה שבני הזוג מנהלים חיי המשפחה משותפים בדומה לחיי המשפחה של בעל ואישה הדבקים זה בזה בקשר של גורל חיים.
חשוב לציין, כי הבחינה האם זוג ייחשב כידועים בציבור משתנה מזוג לזוג בהתאם לכלל הנסיבות של כל מקרה ומקרה. כך למשל, בית המשפט הכיר בזוג כידועים בציבור, למרות שלא התגורר יחדיו במקום קבוע. במקרה אחר, הגדיר בית המשפט בני זוג כידועים בציבור על אף שאחד מבני הזוג קיים במקביל קשר רומנטי עם בן זוג אחר, ובמקרה נוסף הוגדרו בני זוג כידועים בציבור על אף שבני הזוג רבו לעיתים קרובות, גרו בחדרים נפרדים ולא קיימו יחסי אישות.

באשר לפרק הזמן הנדרש לחיים משותפים יחדיו על מנת להיחשב כידועים בציבור, הרי שאין פרק זמן מינימלי, ובאחד המקרים הכיר בית המשפט בזוג כידועים בציבור למרות שחיו יחדיו שלושה חודשים בלבד.


מהן ההשלכות של סיווג זוג כידועים בציבור?

השלכות במישור דיני הירושה

סע' 55 לחוק הירושה מעניק זכות ירושה לידוע בציבור כזכות הירושה שהיה מקבל לו היו נשואים זל"ז, בתנאי שבעת הפטירה של בן הזוג, לא היה אף אחד מבני הזוג נשוי לאדם אחר, ובתנאי כמובן שאין צוואה שמורה אחרת.

השלכות במישור הרכושי

עצם העובדה שבית המשפט קבע שבני זוג חיו כידועים בציבור וקיימו משק בית משותף אין בה כשלעצמה הוכחה לכך שבני הזוג התכוונו לשתף האחד את השני ברכוש שנצבר על שם מי מהם. ולכן, במידה ובני הזוג נפרדים ואחד מבני הזוג מעוניין לתבוע את משנהו ולחייבו להעביר על שמו מחצית מהרכוש או את מחצית שוויו, עליו להוכיח כי בני הזוג התכוונו לשיתוף כלכלי רכושי, וזאת מעבר למימון החיים המשותפים ומשק הבית המשותף.

על מנת להוכיח כוונה מעין זו, עליו להוכיח כי בן בני הזוג התקיים "אורח חיים תקין" ונעשה מאמץ משותף לצבירת הרכוש. במאמץ משותף, הכוונה היא מאמץ משותף של שני בני הזוג ברכישת הנכסים או לכל הפחות שאחד מבני הזוג תרם את חלקו לצבירת הרכוש ע"י כך שניהל את משק הבית המשותף וגידל את הילדים, בזמן שהשני צבר רכוש.

עם זאת ראוי לסייג ולומר, כי העובדה שבני זוג מקיימים חיים משותפים מבלי למסד את הקשר ביניהם באופן פורמלי של נישואין (בייחוד כשהם נוהגים כך מתוך בחירה ולא בשל היותם מנועים להינשא כגון כהן וגרושה שמבחינה הלכתית אינם יכולים להינשא) אינה חסרת משמעות. לעיתים עשויה העובדה שבני הזוג לא נישאים זל"ז, למרות שיכולים לעשות כן, להעיד על כך שמדובר בקשר זמני בלבד או קשר בלתי מחייב ובכך לשלול כוונת שיתוף בנכסים.

סייג נוסף, שראוי לציין, הינה ההבחנה בין בני זוג נשואים לבין בני זוג ידועים בציבור לעניין החלת שיתוף בנכסים עסקיים: כאשר מדובר בבני זוג נשואים, אין מקום לאבחנה בין נכסים עסקיים לנכסים אחרים. אך כאשר מדובר בבני זוג ידועים בציבור, להחלת השיתוף גם על נכסים עסקיים של מי מהם, יש צורך בראיה נוספת כלשהי, ואין די בחזקת השיתוף לבדה.

השלכות לעניין המזונות

עקרונית, כאשר מדובר בבני זוג יהודיים, חובת המזונות לאישה ו/או ילדים נובעת מהדין העברי. בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון, נקבע כי ייתכן שביהמ"ש יטיל חיוב של מזונות "אזרחיים" במקרה בו בני זוג נשואים זל"ז בנישואים אזרחיים או חיים כידועים בציבור (ולכן עקרונית הדין העברי לא חל עליהם ולא אמורה להיות חובת מזונות). כלומר, תיתכן סיטואציה בה בית המשפט יטיל חובת מזונות של בן זוג אחד כלפי בן הזוג האחר מכוח עיקרון תום הלב. מזונות אלה, הקרויים "מזונות אזרחיים" מהווים תמיכה כספית של בן זוג אחד בשני, ומטרתם להבטיח את רמת חייו של בן הזוג ולאפשר את שיקומו לאחר הפרידה הפיזית בין בני הזוג.

אז מה הפתרון?

כדי למנוע אי הבנות עתידיות, במקרה של, חו"ח, פרידה ו/או פטירת אחד הצדדים, אנו ממליצים להכין הסכם לחיים משותפים בין בני הזוג ו/או צוואה בהתייעצות עם עו"ד המומחה בתחום, וזאת על מנת לקבוע מראש את מערכת היחסים, ובכלל זה את החלוקה הרכושית ברכוש קיים או ברכוש שיצטבר במשותף.



* המידע נכתב ע"י עורכי דין ממשרד מילר ושות' - עורכי דין.
מידע זה אינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי. למידע נוסף וטיפול ענייני, נא לפנות לאתר משרדנו.